בוריס לוינסון ב1953 היה הראשון שכתב באופן מקצועי ומסודר על ההשפעה
של שילוב בעלי חיים בתהליך טיפולי. לוינסון פסיכיאטר ילדים שילב את כלבו
ג'ינגלס בתהליך טיפולי עם ילד שהסתגר בעצמו. בעזרת הכלב כמתווך הצליח
הילד להפתח ולוינסון לחדור לעולמו של הילד וליצור תהליך טיפולי יעיל.
מאז לוינסון התפתח המחקר בתחום השפעת בעלי החיים על בני האדם ככלל
ובתהליך הטיפולי בפרט.

כיום הגישה לנושא השילוב של בעלי חיים בתהליכים טיפוליים/חינוכיים הרבה יותר
מקצועית ומתחילה לקבל תמיכה גם בקרב האקדמיה. התרומה של בעלי החיים לבני אדם
היא עצומה , והמחקר בתחום, בעצם, רק מתחיל להתפתח.

לתחילת העמוד

יתרונות פיסיולוגיים- לאנשים המחזיקים חיות בית בריאות טובה יותר. אם כי לא
ברור האם החיות הן שמשפיעות על בריאות האנשים, או שאנשים בריאים הם אלו
שמחזיקים חיות בית.

יתרונות פסיכולוגיים- חיות כמקור לאהבה ללא תנאים, חיבה, וידידות. תמיד נמצאים,
תמיד שופעים חיבה, ותמיד מוכנים לתת ולקבל אהבה. ללא תנאי וללא שיפוט.
הרבה מרכיבים בברית בין בני אדם וחיות: ביטחון, אינטימיות, קירבה, וקביעות.
כל אחד מאלה הוא גורם חשוב לבריאות ולרווחה נפשית.
נוכחותם של בעלי חיים גרמה למצבים חברתיים להיתפס כפחות מאיימים ולאופיים
של האנשים שלצדם להיתפס כחיוביים יותר. בעלי חיים נתפסים באופן אוטומטי
כ"טובים" ומעוררים בנו תחושה של ביטחון (לעומת בני אדם המעוררים בנו בדרך
כלל רגשות של ביטחון ורוגע, רק לאחר שעל פי רוב זכו באמוננו).
שלא כמו אינטימיות בין בני אדם, לאינטימיות עם בעלי חיים ניתן להגיע מייד
ולבטאה בזמנים בהם לא היה זה הולם כלפי בן אדם. את רגשותינו כלפי בעלי חיים
אנו יכולים לבטא באופן חופשי יותר מאשר את רגשותינו כלפי בן אדם אחר.
האפשרות להגיע בקלות לאינטימיות עם בעלי חיים תורמת להצלחתם כשותפים
לטיפול.
קביעות היא ככל הנראה ההבדל הבולט ביותר בין מערכות יחסים בין בני אדם לבין
מערכות יחסים בין בני אדם לבעלי חיים. כולנו שואפים לקביעות ורואים בה תכונה
אידיאלית, אך האופי האנושי אינו מאפשר להשיגה (אנו גדלים, משתנים רגשית,
עמדתית, תפקודית, ועוד).
לעומת זאת, בעלי חיים אינם משתנים כמו בני אדם. חיות הבית נותרות ילדותיות
באופן כללי. תשומת הלב שאנו מעניקים לחיות הבית גורמות להן להישאר במצבם
הנוכחי. אין אנו מצפים מהם שישתנו, ואף הם אינם מצפים מאתנו שנשתנה. על אף,
שאם בכל זאת נשתנה, הדבר לא יפגע במערכת היחסים שלנו עימהם.

יתרונות חברתיים- חיות הבית מסייעות ליצירת קשרים חברתיים בין בני אדם.
החיה משמשת "תירוץ" לבני האדם לפתוח בשיחה וליצור קשר. קשר שממשיך
אחר כך ללא צורך בתיווך של החיה עצמה.
יחסי גומלין חיוביים שמפתחים אנשים עם חיות מאפשרים להם לפתח יחסי גומלין
חיוביים יותר עם אנשים אחרים .
השפעת חיות הבית על יצירת קשרים חברתיים- אין זה תמיד נחשב הולם לפנות
לאדם זר ברחוב, אך מקובל בהחלט לשוחח עם כלבו. בנוסף, מאחר שאנשים שיש
להם חיות בית נתפסים כטובי לב ומעוררי אמון יותר מאחרים, עשויים העוברים ושבים
לחוש פחות מאוימים על ידם, דבר שעשוי להקל עליהם לפתוח בשיחה. ואף לשפר את
ההערכה העצמית.

באופן כללי,החיות מספקות מקור מתמיד של תמיכה ומעוררות בנו, בני האדם,את
האינסטינקט המטפל, דואג והמזין שבנו. מעבר לאיכות חיים ובריאות ברמת הקשר בין
אדם לחייה, החיה מספקת לאדם קשר המבוסס על בטחון וקבלה ללא תנאי.
אפשר לומר שהייחוד של שילוב בעל חיים בתהליך טיפולי/חינוכי, בכך שבעלי החיים
מספקים תגובה מידית וספונטנית, הם מקבלים את האדם ללא תנאי ומעניקים לו
באופן בסיסי את רמת הקשר שהאדם מעניק להן. בנוסף החייה מספקת קשר בלתי
אמצעי, לא מילולי ומגע המעוררים אצל האדם אמון,אמפטיה הזדהות מוקד להשלכה,
דאגה, מוטיבציה ועוד.
לאור הדברים הללו אנו חושבים שבעצם כמעט בכל תחום טיפולי/ חינוכי יש אפשרות
לשלב עבודה בסיוע בעלי חיים. מאחר וה"מתנות" שמעניקות
החיות לאדם, ללא קשר הכרחי לטיפול הן כה רבות ומגוונות ,שאפשר לרתום אותן
למסגרת טיפולית/ חינוכית.

לתחילת העמוד

אחד הייתרונות הייחודיים לקשר טיפולי המשלב בעל חיים, בעבודה עם ילדים, הוא
בכך שהילד לומד ומקבל את האפשרות להיות זה שאחראי, מגדל מאכיל, מנקה
ודואג לחיה שנזקקת לו. בניגוד למסגרות המוכרות לילד מול ההורים או המבוגרים
האחרים.

לתחילת העמוד

למי זה מתאים? (בקישורים שלהלן ניתן למצוא דוגמאות והרחבות לנושאים).
לאור המגוון הרחב, השפע, והגיוון של תחומי ההתערבות האפשריים בשילוב בעלי חיים
בתהליך טיפולי/חינוכי ניתן לומר שמסגרת טיפולית זו יכולה להתאים כמעט לכל אדם.
כגון, נכים (פיזית), , בעלי הפרעה נפשית או מוגבלות נפשית, חולים סופניים (בעיקר חולי
סרטן), אוטיסטים, קשישים, נוער בסיכון, נוער עבריין, נפגעי סמים, אסירים ועוד. לעיתים
הטיפול בעזרת בעלי חיים ישלב בתוכו אנשי מקצוע שונים, כרופאים (לנכים או חולים סופניים,
למשל), עובדים סוציאלים (לנוער בסיכון או אנשים הזקוקים לסיוע בסביבת חייהם)
ואנשים מתחום הביולוגיה ואו הזיאולוגיה (על מנת לדאוג לבריאות ורווחת החיה).

לתחילת העמוד

מסגרות טיפוליות/חינוכיות (בקישורים שלהלן ניתן למצוא דוגמאות והרחבות לנושאים).
עד כה הדגשנו בעיקר את ייתרונות השילוב של בעלי חיים במסגרות
חינוכיות/ טיפוליות, מעבר לתרומות הרבות המעניקות החיות על מנת
שיווצר תהליך טיפולי/ חינוכי אפקטיבי יש לשלבו במסגרת שתאפשרת את התהוות
התהליך הרצוי.

באתר של דלתא ניתן למצוא חלוקה כללית לשני סוגים עיקריים של שימוש
עם בעלי חיים במסגרות עם בני אדם .

AAA -Animal Assisted Activities- פעילויות בסיוע בעלי חיים
הAAA מספק הזדמנויות לסייע במוטיבציה, חינוך, פנאי ובידור, ותראפיה במטרה לקדם את
איכות החיים. הפעילויות מסופקות בסביבות מגוונות על ידי אנשי מקצוע מיומנים, אנשים
פרא- מקצועיים, ומתנדבים, בשיתוף עם חיות העונות לקריטריונים ספציפיים.
בפשטות ניתן לומר כי מדובר בפעילויות בהן בני אדם נפגשים עם בעלי חיים.
במסגרת זו אין מטרות טיפוליות מתוכננות, הביקורים עם בעלי החיים הם ספונטניים ונמשכים
כל עוד יש בהם צורך (כלומר אין מסגרת זמן קבוע למפגש), המתנדבים לא מנהלים רישומים על
המפגשים.
דוגמא למסגרות של AAA:
-קבוצת מתנדבים הלוקחת את הכלבים ו/או החתולים שלהם לבית אבות פעם בחודש ל"ביקור" .
הביקור הוא בעצם פעילות קבוצתית גדולה עם מעט כיוון מבחינה תהליכית ומעט סיוע מהצוות של
בית האבות.
-אדם המביא את הכלב שלו למחלקת ילדים הנמצאים בטיפול ממושך לשחק עם הילדים.
אין הכוונה מקצועית ואין רשומים.
-בית ספר לאילוף כלבים מציג מופע אילוף במוסד לעבריינים צעירים .

AAT- Animal Assisted Therapy - טיפול בסיוע בעלי חיים
טיפול בעזרת בעלי חיים , או הAAT, הוא התערבות ממוקדת מטרה, בה בעל חיים העונה על
קריטריונים ספציפיים משמש חלק משמעותי בתהליך הטיפולי. הAAT מועבר על ידי אנשי
מקצוע מוסמכים או אנשי שירותי הבריאות, בעלי מומחיות ספציפית, ובתחום ההתמחות הספציפי
להם.
מטרת הAAT היא לקדם שיפור במישור הפיזי, חברתי, רגשי ו/או בתפקוד הקוגניטיבי (הכוונה
בתפקוד קוגניטיבי היא חשיבה ויכולות אינטלקטואליות).
ניתן לטפל בסיוע בעלי חיים במגוון מסגרות, והטיפול יכול להיות פרטני או קבוצתי. תהליך זה
מתועד ועובר הערכה.
דוגמאות לטיפול בסיוע בעלי חיים AAT
- מטפל המשלב כלב ובעליו, בעבודה עם מטופלת במטרה להגדיל את טווח
התנועה בכתפיים שלה. המטרה המרכזית של המטפל היא להביא את המטופלת להגיע אל אחת
מרגליה. הכלב מכיר מספר פקודות מיוחדות בהן משתמשים במהלך הטיפול. ההתקדמות בכל
מפגש מתועדת על ידי המטפל .
- למטפל המשלב שרקן בעבודה עם קבוצה קטנה של מבוגרים בעלי מגבלות התפתחותיות.
המטופלים בקובצה עובדים על שיפור מיומנויות של תקשורת ומיומנויות חברתיות. המטפל
מתעד את התוצאות בכל מפגש בטבלה אישית של כל מטופל.
(תורגם מהאתר של דלתא-לעמוד המלא)

עד כה, ולאור הספרות המקצועית בנושא אנו מצאנו מספר מסגרות
המאפשרות את שילוב החיות בתהליך הטיפולי/ חינוכי.
מסגרת פרטנית המשלבת קשר משולש של המטופל, ה- חיה והמטפל.
- מסגרת קבוצתית, פעמים רבות בתהליך שיקומי במוסדות שונים, נעזרים
בחייות או בסביבה המשלבת חיות כחלק מהתהליך. אנו מצאנו שימוש רב
בפינת החי.
- מסגרת חינוכית, אם לחינוך ילדים בעלי צרכים מיוחדים ואם בחינוך הפורמלי.
גם במסגרות אלה נעשה לעיתים קרובות שימוש בפינת חי.
- לעיתים, אם במסגרת פרטנית, או קבוצתית, או חינוכית, הנעזרות בבעלי חיים
במסגרת התהליך הטיפולי/ חינוכי אינה כרוכה בהמצאות החיה בתוך המפגש אלא הבאת
חוויות ורגשות שהתעוררו במהלך הטיפול והקשר היום יומי של המטופל לחיה.

לתחילת העמוד